פרק 2:
"בסדר אבל רק בגני הארמון" ענה לי רומאו כשביקשתי ממנו לטייל איפשהו אז הוא פתח את מנעול דלתי יצאתי על הקרקע בחוף היה רק אפר והכל מסביב היה אפור אבל העובדה שיצאתי מהתא שלי דבר שלא קרה כבר 3 שנים כי הדלת לי תמיד נעולה בכל זאת כלא אז לפחות לצאת עשה לי טוב בהיתי בפרחים היחידים שגדלו שם קוצים נאנחתי אני רגילה לדלג על דשא רך ונעים ולקטוף פרחי בר יפים ביום חמים ויפה ולא ללכת על אפר ולבהות בקוצים ביום אפלולי כשערפל מסביבי "רומאו אומר שאת צריכה לחזור לתא עכשיו" אמרה אחותי מרידה הבוגדת הזו"אני עדיין לא מבינה מה יש לך מרומאו"אמרתי ל "טוב הוא חתיך וחזק ואמיץ" השיבה "עכשיו בואי"וזה מה שעשיתי הובלתי חזרה לתא וננעלתי בו נשכבתי על המיטה ונרדמתי
פרק 3:
האוכל הגיע משרת רוח ערפילי נכנס והגיש לי צלחת עם דג כשגמרתי הוא יצא ונעל רטנתי בשקט וחשבתי "אולי כדאי לי להגיד לו כן להסכים להינשא לו שבעוד 5 שנים נתחתן ואז ועד אז אהיה חופשי יחסית ולא נעולה פה אבל רגע אמא לא הסכימה לו ממש לא אז אסור לי"מימלתי לעצמי הלכתי להתקלח במים הקרים כשיצאתי עטופה במגבת הבגדים שלי מלפני שלוש שנים כשנחטפתי היו על המיטה כמו שהשארתי אותם הבטתי למטה לא היו לי נעליים אבל זה לא היה זה לרגלי היה זר ורדים עם תווית שרשום עלייה 'ליפה בנשים'גחכתי חשבתי על משהו מצחיק אדון האופל ותחתיות האדמה מאוהב בנסיכת השמים וכל הטוב שקיים
');){kind=link}